היי מה המצב?
נעים מאד, דין ומיק, בני 24,25.
יזמים, משקיעים בנדל”ן ובעלים של הבלוג Power Couple, שבו אנחנו נותנים לא מעט ערך הכולל בין היתר את המדור להשכלה פיננסית שלנו.
בפוסט הזה, כמו שאפשר לראות אנחנו ביחד ומספרים את הסיפור שלנו ביחד, ולא במקרה.
אנחנו זוג כזה, תמיד היינו ביחד.
פאוור קאפל זה לא רק שם,
זאת גם דרך החיים שלנו והזוגיות שלנו.
הכרנו בגיל 16 כשהיינו בתיכון, אבל בערים נפרדות.
מיק במקור מחולון ואני מחיפה.
בשנת 2010 היתה תערוכת בובות בחיפה, מיק הגיעה לשם עם הסבתא המיוחדת שלה שהיא בובנאית (עושה בובות)..
ואני? עבדתי שם בתור סדרן.
2010-2013:
שם הכרנו ומאז התחיל קשר של לונג דיסטנס 3 שנים תיכון ואז עוד 3 שנים צבא.
היינו ביחד בעיקר בסופ״שים, חגים וחופשות קיץ.
עד 2017.
וביום שבו השתחררתי מהצבא, לא חיכינו אפילו יום אחד.
שכרנו דירה מקסימה בחולון (בלי שום ידיעה מה נעשה ומה יהיה),
ומאז גרים ביחד.
לפני 3 שנים כשיצאנו לחיים העצמאיים שלנו ביחד,
בנינו לנו רשימת חלומות.
ליד כל חלום שמנו מספר שמסביר כמה עולה כל חלום כזה בחודש ובשנה.
באותה תקופה ההורים של שנינו יושבים עלינו עם השאלה: ״נו השתחררתם מהצבא, מתי תואר?״
בכל פעם שענינו להם שבאוקטובר הבא ידענו שנינו שזה שקר..
הרי זה לא הולך לקרות מסיבה אחת פשוטה-
כי זה פשוט לא חפף למטרות שלנו.
[הצצה להווה- לפני כל פעולה שאנחנו עושים היום אנחנו שואלים את עצמנו האם היא חופפת את המטרות שלנו ומקדמת אותנו ליעדים,
אם התשובה היא לא, הפעולה הולכת ישר לבית הקברות הידוע ״זוללי הזמן והאנרגיה״].
בדיוק ככה היה נשמע אז התואר הזה-
ההורים אמרו תואר, אנחנו שמענו ״זולל זמן״.
טעות מס׳ 1 מתחילה ממש מוקדם- הצעירים שמשתחררים מהצבא היום:
שואלים את עצמם את השאלות הלא נכונות.
הם שואלים את עצמם ״מה הכי כדאי ללמוד?״
במקום ״מה החלום הכי גדול שלי?״ או ״מה המטרות והיעדים ומה אני רוצה להגשים״?
אז זה מה שעשינו אז.
התחלנו לשים סימני שאלה על סימני הקריאה.
שמנו סימני שאלה על הדברים שאנחנו מכירים.
על דברים שגדלנו עליהם ומכירים מהבית ועל מה שאנחנו מכירים מהסביבה הקרובה שלנו,
כמו- תעשה תואר, תמצא עבודה טובה ותקנה בית למגורים- קלאסי והרסני.
טעות מס׳ 2- להקשיב להורים במקום לאנשי מקצוע.
בשלב מסוים פשוט הפסקנו להקשיב ולהתייעץ עם ההורים, החברים והסביבה הקרובה שלנו.
אנחנו מאד אוהבים אותם אבל הם לא האנשים הנכונים להתייעץ איתם כי:
הם בדר״כ לא מבינים בנושא המסוים.
העצה לא אובייקטיבית וכל המטרה שלה היא להגן עלינו מתוך דאגה, לכן בדרך עצות ההורים והסביבה הקרובה יהיו: ״לא לעשות״, וזה לא יקדם אותנו רחוק.
נקסט.
בגלל הסימני שאלה יצאנו לחקור וללמוד.
למדנו על השכלה פיננסית, למדנו נדל״ן, למדנו על התנהלות כלכלית,
קראנו ספרים, למדנו שיווק ועסקים, הלכנו לסדנאות וקורסים של התפחות אישית ועוד..
ויותר חשוב מזה?
יישמנו.
טעות מס׳ 3-
להישאר עם הרעיונות בראש.
רוב האנשים ילמדו, יבינו, יפנימו, אבל כשיגיע השלב לעבור מהידע לפעולות- בנקודה הזאת הרבה יעצרו.
וזה הגיוני כי כאן בעצם מגיעה היציאה הגדולה ביותר מאזור הנוחות אבל אין מה לעשות- חייבים לעבור אותה.
לא נשארנו עם הרעיונות בראש.
כשהבנו שאנחנו מתמקדים בנדל״ן- התחלנו לקנות דירות.
כחשבנו על רעיון לעסק- פתחנו עסק.
כשחשבנו על עוד עסק- פתחנו עוד אחד.
כשרצינו לפתוח את הבלוג שלנו ולעזור לאנשים- יצאנו לדרך עם חצי אתר, חצי עסק ובלי קהילה.
וזה מביא אותנו ל-
טעות מס׳ 4- פרפקטציוניזם.
לא מכירים אדם אחד שהוא גם פרפקטציוניסט וגם מצליח.
זה פשוט לא הולך ביחד, והסיבה ברורה-
100% לא קיים. אצל אף אחד.
לכן אתה חייב לצאת לדרך עם ה-80% ואפילו עם ה-60%,
אחרת, שוב תישאר עם הרעיונות בראש ותשחזר את טעות מס׳ 3, חבל.
אז בתחילת הדרך הגענו לכמה מסקנות, בשביל להגשים את רשימת החלומות שלנו שכתבנו לעצמנו בהתחלה – צריך להגדיר מטרה כלכלית וממנה לגזור את הפעולות שצריך לעשות כבר היום.
הבנו שאנחנו לא יכולים להסתמך על מקור הכנסה אחד (כמה גבוה שלא יהיה) ושאנחנו צריכים לדאוג כל הזמן לריבוי מקורות הכנסה ועדיף שיהיו כמה שפחות תלויים בזמן שלנו.
התזרים שלנו צריך להיות חיובי כל הזמן, ואנחנו חייבים למצוח בצורה מהירה ולהגדיל את ההון ואת עמודת הנכסים שלנו.
הבנו שבניגוד מוחלט למה שההורים והסביבה הקרובה ממליצים,
לעולם לא נקנה דירה בשביל להיכנס לגור בתוכה,
תמיד נגור בשכירות איפה שאנחנו רוצים ונשלח את הכסף לעבוד.
בנינו מערך קשרים חזק, התחברנו לאנשים טובים, שילמנו טוב על השכלה והתפתחות שלנו, שילמנו מצויין לאנשי מקצוע טובים ויצאנו לדרך.
טעות מס׳ 5- לעשות לבד.
אי אפשר להצליח לבד.
לפני שנתיים כשמיק קיבלה למלא את ההצהרת ההון הראשונה שלה,
שברנו את הראש חודשיים וחצי רק בשביל להבין מה הולך לשם.
בשביל לחסוך מה? כמה מאות? אבל כמה זמן הלך לאיבוד אה?
אחרי התאפסנו ולקחנו רואה חשבון, הבטחנו לעצמנו שמהיום אנחנו כמה שפחות מוכרים זמן ומנגד כמה שיותר קונים זמן.
אל תחסוך על אנשי מקצוע, תשלם להם טוב.
אפשר לקחת כדוגמא קלאסית את הזוג שחוסך 6000 על יועץ משכנתאות ומפסיד בטווח הארוך כמה מאות אלפי שקלים,
או את המשקיע שחוסך על המתווך ועושה עסקה גרועה או חוסך על השיפוץ ומפסיד את השכירות.
אז היום אנחנו מתעסקים בנדל״ן, השכלה פיננסית, תחום האונליין והסטרטאפ.
יש לי עסק לשיווק אונליין לעסקים (שהפך לעסק מאד פסיבי), למיק יש סטודיו לעיצוב גרפי וליווי בעלי עסקים וסופרים,
וביחד את העסק המשותף שלנו בו אנחנו מלווים אנשים מהישרדות לצמיחה כלכלית.
יש לנו 11 מקורות הכנסה שונים, 5 מתוכם פאסיביים לגמרי ולא תלויים בזמן שלנו.
אנחנו עומדים לרכוש בחודשים הקרובים את הדירה החמישית שלנו בארץ,
כאשר יש לנו תוכנית פרקטית ברורה לרכישה של 30 דירות עד גיל 30.
כשאנחנו מדברים על התנהלות כלכלית נבונה, זה חלילה לא להצטמצם, ההפך.
אנחנו מאמינים בשפע.
תחיה בלייף סטייל שאתה רוצה לחיות.
אנחנו טסים לחו״ל 6 פעמים בשנה,
וזה לא מונע מאיתנו להיות במסלול של צמיחה כלכלית.
צמצום הוצאות וחיסכון לא יקנה לך חופש כלכלי.
לעומת זאת, תזרים מזומנים חיובי, ריבוי מקורות הכנסה ונכסים- כן.
הגישה שלנו קצת שונה מרוב המאמנים והיועצים הכלכליים בארץ,
אבל זה רק בגלל טעות מס׳ 6- לפחד מכישלון ומהפסד.
להיכשל ולהפסיד היא הדרך המהירה ביותר להצלחה ולהשגת המטרות, לכן-
זרז את קצב הכישלנות שלך.
סולידי היא מילת גסה בשבילנו.
השיטה שלנו היא עסקאות נדל״ן במינוף גבוה, כי רק ככה אפשר לגדול בצורה מהירה שמתאימה למטרות שלנו.
אנחנו כן לוקחים סיכונים,
כן יוצאים מאזור הנוחות,
ובעיקר עושים המון פעולות.
אוהבים,
דין ומיק.
